אחרי שהשלטון הצבאי לקח מהם הכל, צעירי מיאנמר נלחמים על הדמוקרטיה

אחרי שהשלטון הצבאי לקח מהם הכל, צעירי מיאנמר נלחמים על הדמוקרטיה

בנשק מאולתר ובתעלות בוץ: אזרחים רגילים, שגדלו לפני ההפיכה הצבאית, הצטרפו למלחמה בחונטה. ייתכן שהם יצליחו לשנות את התמונה

April 25th, 06AM April 25th, 07AM

סו צ'י, חיילת מורדת בת 21, חשבה שהיא עומדת למות מפצעיה באותו הלילה, בקו החזית של מלחמה נשכחת. חצי ירח האיר בשמיים ותליון ובו דמות הבתולה מריה היה תלוי לצווארה. אולי הם שהצילו אותה, ואולי, אמרה, טרם הגיע זמנה למות.

"כשהצטרפתי למהפכה, ידעתי שסיכויי לשרוד הם 50%", אמרה סו צ'י על החלטתה להילחם כדי להדיח את החונטה שהחזירה את מיאנמר לימי הדיקטטורה הצבאית לפני שלוש שנים. "אני בחורה רגילה, צעירה רגילה. אני מאמינה בדמוקרטיה פדרלית ובזכויות אדם". את המילים "דמוקרטיה פדרלית" אמרה באנגלית. אין דרך לומר בקלות את המושג הזה בבורמזית.

החונטה הצבאית במיאנמר ביצעה את ההפיכה בפברואר 2021. כך שמה קץ לפרק זמן קצר של רפורמה דמוקרטית וחזרה להפעיל נשק נגד מפגינים שקטים. בעקבות ההפיכה קם נגד הצבא חלק גדול מהציבור במדינה: דור חדש, שהגיע לבגרות בזמן הממשל האזרחי של כלת פרס הנובל אונג סן סו צ'י, לקח נשק והצטרף למורדים שנלחמים נגד הדיקטטורה הצבאית זה עשרות שנים.

מדינות העולם נשארו ממוקדות בסכסוכים אחרים, לאכזבתם של רבים במיאנמר, שאינם מבינים מדוע הכאוס והמוות במדינה מעוררים כל כך מעט הדים בעולם. כעת, לאחר שלוש שנים של התנגדות נואשת, המלחמה משתנה במהירות. המורדים פשטו על עשרות בסיסי צבא וכבשו עשרות עיירות. קצב הניצחון הולך ומתגבר בימים האחרונים, והכוחות הנלחמים נגד החונטה טוענים כעת לשליטה על יותר ממחצית השטח של מיאנמר, מהג'ונגלים שבשפלה ועד מרגלות ההימלאיה.

חלק גדול מקצב הלחימה כמו תואם לחימה של מאה אחרת: תעלות שנחפרו בבוץ, החלקה בכפכפי אצבע על מדרוני גבעות שספוגות בגשמי המונסון, הטרטור של רובי סער תוצרת בית בעיירות מאובקות. משגרי הרקטות ומטוסי הסילון הרבים של החונטה מחזירים את המלחמה להווה, וכך גם הכטב"מים של המורדים.

אם יצליחו המורדים להגיע אל לב המדינה הם יוכלו להדיח את הצבא, שבדרך זו או אחרת אוחז בשלטון במיאנמר זה יותר מחמישים שנה. "אנחנו רוצים שחרור מצבא מיאנמר", אמרה סו צ'י. "אני מוכנה להקריב את חיי למען זה".

המיליציה שסו צ'י משתייכת אליה נקראת כוח ההגנה של הלאומיות הקארֶנית (KNDF). במיליציה טוענים שיש בה יותר מ–8,000 חיילים. זה ארגון גג לקבוצות של צעירים חמושים בקארני, המחוז הקטן ביותר של מיאנמר והמקום שבו מתחוללים כמה מהקרבות העזים ביותר. האסטרטג של קו החזית הוא סגן המפקד מאווי פו, איש מדעי הסביבה שלמד באוניברסיטת מונטנה במיסולה.

ה־KNDF והמיליציות שאיתן כרתה ברית יוכלו להשתלט על קארני כולו בקרוב. לפי מומחים צבאיים, זה יהיה המחוז הראשון במיאנמר שמשתחרר משליטת החונטה. בסדרה של מתקפות כלל־ארציות שהחלו בסתיו שעבר הדפו המורדים את החונטה מאזורים נרחבים בצפון, במערב ובמזרח. החודש תפסו לוחמי גרילה עיירת סחר מרכזית ליד קו הגבול עם תאילנד. את נאיפיידו, עיר הבירה של מיאנמר, בנתה הכת הצבאית כמצודת הגנה, והיא מרוחקת פחות מ–240 קילומטרים מקארני.

לנוכח ההתנגדות שהיא נתקלת בה בחזיתות רבות, הודיעה החונטה בפברואר שהיא תחייב בגיוס את כל הצעירים והצעירות במדינה. המורל צונח, אמרו עריקים מהצבא, אף על פי שההפצצות על אזרחים גוברות.

כוחות מורדים רבים ניסו להפיל את שלטון הגנרלים מאז עלה הצבא לשלטון. כולם כשלו. הפעם המצב אחר, אומרים באופוזיציה. השינוי נובע במידת מה מהעובדה שרבים מהבמארים, שהם הרוב האתני במדינה, עשה יד אחת עם מיעוטים שגרים באזורי הגבול.

הצעירים שגדלו בימים של פתיחות, כשמיאנמר קיבלה בברכה חידושים שבאו מבחוץ — למשל פייסבוק וקנטקי פרייד צ'יקן — זועמים על החונטה, ששוב סוגרת את המדינה. הם יודעים היטב כמה הם הפסידו בעקבות סיבוב הפרסה שעשו הגנרלים, והם משתמשים ברשתות החברתיות כדי לחשוף את זוועות הכת הצבאית: כליאה ועינויים של אלפי אזרחים, הפצצה של בתי ספר ושל בתי חולים, הוצאת ילדים להורג בירייה. עם זאת לא ברורה היכולת של המורדים לעמוד בהחלטתם במשך כמה שנים, וכן היכולת של 214 אלף עובדי מדינה להמשיך בשביתתם במסגרת מאבק של אי־ציות אזרחי.

חלומות גדולים

בעקבות הירי על מפגינים לא חמושים לאחר ההפיכה נמלטה הסטודנטית לרפואה לין ני ז'ו למחוז קארני, וסייעה להקים בית חולים סודי לטיפול בחיילים מורדים ובאזרחים שנפגעו ממוקשים ומהתקפות מן האוויר. שיעור ההפצצות של הצבא לאדם גבוה יותר מההפצצות של רוסיה על אוקראינה, וזה בית החולים הגדול היחיד שפועל בקארני היום. "בקשת עזרה מהאו"ם ומממשלות זרות כמוה כהליכה בחושך", אמרה לין ני ז'ו. "אנחנו צריכים לפעול בעצמנו כדי להימלט מהגיהינום הזה".

לין ני ז'ו מטפלת בפצועים במחלקה לטיפולי חירום. המחלקה מוסווית ברשתות ובעלים ואפשר להגיע אליה דרך שביל ביער. המכשירים אופייניים לבית חולים בג'ונגל: מסורים לכריתת גפיים, מֶטרים של גזה לחבישת פצעי ירי וגנרטור שמספק תאורה לניתוחים.

כשבחרה ללמוד רפואה, לין נו ז'ו לא חשבה שתעסוק בכריתת גפיים שרוסקו במוקשים או בהכנסת ידיה לתוך חלל חזה שנקרע באש מרגמות. לין, כיום בת 25, גדלה במיאנמר כשהשליטים אנשי הצבא החלו לחלוק מרצונם את סמכויותיהם עם ממשלה אזרחית. לפני השינוי, החזקת טלפון נייד לא רשום או מטבע חוץ היו עלולים לגרור עונש מאסר של שנים. האזנה לשידורי הרדיו של ה־BBC סיכנה את המאזין במעצר.

בימים שבהם למדה לין ני ז'ו באוניברסיטה, היא הרוויחה דמי כיס ממכירה מקוונת של מוצרי טיפוח ששלח אליה קרוב משפחה שגר בקליפורניה. היא הורידה סדרות אמריקאיות לטלפון שלה — "אמילי בפריז" היתה אחת החביבות עליה — וחשבה לפתוח מרפאה פרטית. "לכולנו היו חלומות גדולים, אבל אני חושבת שאלה היו חלומות רגילים לגמרי", אמרה על בני דורה.

ההפיכה החלה לפני שלוש שנים עם סגירת האינטרנט ובמעצר של חברי הממשלה האזרחית של מיאנמר, ובהם אונג סן סו צ'י. מבחינת אזרחים שהיו רגילים להשתמש בלי הפסקה בטלפונים הניידים שלהם, עצירת התקשורת היתה הלם. כיום במרבית קארני אין שירותי טלפון ואינטרנט.

"כשבאה הדיקטטורה לא הסכמתי לקבל זאת", אמרה לין ני ז'ו, שהקימה בית חולים מחתרתי

בתוך 20 יום מההפיכה ירו צלפים של הכת הצבאית למוות במפגינה השקטה הראשונה: צעירה בת 20 שישבה בתוך ההמון. מאז נהרגו יותר מ–4,800 מפגינים ואסירים פוליטיים ו–26,500 בני אדם נעצרו, לפי מעקב של האגודה לסיוע לאסירים הפוליטיים (בורמה) שמשתמשת בשמה הקודם של מיאנמר.

"איבדנו את חיינו, איבדנו את כל עתידנו, זכויות האדם וזכויות האזרח מופרות בכל יום", אמרה לין ני ז'ו. "כשבאה הדיקטטורה, אני כצעירה לא הייתי מוכנה לקבל זאת". לין ני ז'ו ברחה לקארני, הקרויה גם קאיה, מחוז שהוא ביתם של מיעוטים אתניים שסובלים מרדיפות זה זמן רב. בפעם הראשונה התחילה להתגבש חזית התנגדות שמורכבת מבני קבוצות אתניות רבות. את בית החולים הקימה עם אחרים שבאו מערים שרוב תושביהן במארים.

ב–2022 הפציצו מטוסי סילון את המרפאה. צוותי הרפואה בנו בית חולים חדש עמוק ביער כדי להגן עליו מפני התקפות אוויריות. הצוות גר בבקתות ונבנו בונקרים בתוך האדמה. הם סבורים שההפצצה הבאה בלתי נמנעת. "הם יכולים להרוס את הבניינים, אך הם אינם יכולים להרוס את כוח הרצון שלנו", אמרה לין ני ז'ו. בנובמבר שעבר הביאו לוחמי ההתנגדות חיילת פצועה לבית החולים — סו צ'י, שנפצעה בזמן ניסיון של KNDF לכבוש את לואיקו, בירת המחוז.

קודם לכן באותו היום מצאה סו צ'י מקלט בבניין מופצץ בעיר, שהתרוקנה מ–50 אלף תושביה בתוך ימים אחדים. כוחות החונטה תפסו עמדות מעבר לרחוב, במקום קרוב כל כך עד שהיה אפשר להריח את הריח של עלי הפלפל ההודי שהם לעסו מעורבב בעשן המלחמה. פגז התפוצץ סמוך לסו צ'י. "לא הרגשתי את הגוף שלי", אמרה. "חשבתי שככה מרגישים כשמתים". צילום רנטגן אישר ללין ני ז'ו, שהיתה בתפקיד באותו היום, שרסיס חדר לגב של סו צ'י וניקב את ריאתה. כל מה שיכלו לעשות הוא לחכות ולראות אם יש דימום פנימי חמור.

לאחר שלושה חודשים חזרה סו צ'י לקו חזית בלואיקו כשרובה סער על כתפה. הרסיס נשאר בגופה. בדרך לביקור אצלה חלפו כתבי הניו יורק טיימס על פני פגודה בודהיסטית מוזהבת ועדינה היושבת על בליטה בסלע. בעבר המה הרחוב הזה בעולי רגל ותלמידי בית ספר. היתה בו מסעדת סושי. כעת הרחוב נטוש, חוץ מלוחמי ההתנגדות שלקחו את צוות העיתון לבית הנטוש שמשמש מוצב לאנשי ה־KNDF. רצפת הבית זרועה תרמילי כדורים. מחסומים ננטשו. לסו צ'י זה היה היום הרביעי מתוך סבב תורנות של שבוע. לדבריה, זה היה יום טוב. לא היו פגיעות ארטילריה בקרבתם. היא חייכה.

אבל אז נפתח ירי מנשק קל מהגבעה שעמדה של צבא מיאנמר ממוקמת עליה. הכדורים פגעו מחוץ לבית והבזיקו בשמש הצהריים. סו צ'י חייכה שוב, בשעה שחבריה תפסו עמדות ליד חלון.

חתול שבעלי הבית זנחו מאחור יילל בפחד. סו צ'י ליטפה אותו. לפני הימים של מגפת הקורונה, לפני ההפיכה, לפני המלחמה, היא עמדה ללמוד גאוגרפיה באוניברסיטה. היא התכוונה להיות מורה במקצועה. החתול התחכך ברגליה של סו צ'י ואחר כך חמק אל מאחורי שקי החול. "אולי לאחר שננצח במהפכה אוכל להמשיך בחיי", אמרה. "אולי לא אני, אבל כן בני דורי".

לכתבה של האנה ביץ' בניו יורק טיימס

2024-04-25T03:02:52Z dg43tfdfdgfd