תלמידי התיכון המפונים מהצפון חוששים מכישלון: "רק 45% יקבלו תעודת בגרות"

אחרי חצי שנה בלי שגרת לימודים נורמלית, המחיר העצום שמשלמים תלמידי הצפון מתחיל להיחשף. מנהל אורט דנציגר בקריית שמונה עופר זפרני התריע: הצפי לתעודת הבגרות השנה צנח בדרמטיות מ-90% ל-45%. התלמידים מיואשים, וההורים נערכים לעתור לבג"ץ: "משרד החינוך מפלה בין מפוני הדרום והצפון"

תלמידי תיכון שפונו עם משפחותיהם מהצפון חוששים מכישלון בבחינות הבגרות. יותר מחצי שנה מאז פרוץ המלחמה - הם נדרשים לגשת אליהן כאילו דבר לא השתנה. מנהל תיכון אורט דנציגר בקריית שמונה, עופר זפרני, מודאג מהמצב וכתב בדוח על מצב התלמידים כי הצפי של שנתון י"ב לסיים את התיכון עם תעודת בגרות עומד על 45% בלבד, בעוד שערב המלחמה עמד הצפי על 90%.

בתיכון לומדים 1,400 תלמידים שפוזרו ל-400 יישובים ול-110 מרכזים חינוכיים ברחבי הארץ. בעקבות המלחמה, פרסם משרד החינוך התאמות מיוחדות בבחינות הבגרות כדי להקל על תלמידי הדרום והצפון. נקבעו ארבעה מעגלים להקלות באופן ההבחנות בהתאם למצבם של התלמידים והשפעת המלחמה.

במסמך שנשלח למשרד החינוך, ציין זפרני שבשלושת החודשים הראשונים לא היו מסגרות לתלמידים, ובהמשך הייתה נדידה של תלמידים ממלונות לדירות שכורות ובין היישובים, מעברים שיצרו אי-רציפות לימודית.

"התנאים הפיזיים במרכזים הם חלקיים, כמו גם חוסר היכולת של התלמידים ללמוד בבית בשל הצפיפות במלונות ובהרכבי החדרים של ארבע נפשות בחדר", כתב בדוח. "גם אמצעים טכנולוגיים ללמידה חסרים, למרות שהוקצו אמצעי קצה, אך בכמות שאינה מספקת למספר התלמידים בכל משפחה. כמו כן, לא תמיד היה חיבור זמין לאינטרנט. הדאגה הגדולה ביותר היא לגבי הנערים והנערות המסיימים את חוק לימודיהם, תלמידי י"א-י"ב העתידים להיבחן בבחינות הבגרות, ואין להם זמן להשלים את הפערים הנוצרים כרגע".

עוד כתב זפרני כי "התלמידים כולם במסגרות חינוכיות, ועושים מאמצים אדירים להגיע וללמוד, אולם ישנם מכשולים רבים שלא מאפשרים להם לעמוד במשימות לבחינות הבגרות. החמור מכולם הוא מחסור עצום בכוח אדם בהוראת מקצועות ההיבחנות החיצונית".

כאמור, זפרני מתריע בדוח כי אחוזי הזכאות לבגרות מלאה יצנחו, "זאת כתוצאה מהעדר תנאים לימודיים ראויים, מספר שעות לימוד מועט, רק כ-40% ממה שהיו אמורים לקבל, היעדר מענה דיפרנציאלי לאוכלוסיות מיוחדות, בעיית הספק החומר הלימודי, מחסור במורים שילמדו ושיצמצמו פערים לימודיים. אנו דורשים עבור תלמידים אלה בחינות פנימיות, שיהלמו את הספק החומר שהתלמידים למדו בתקופה המורכבת, ומצפים שהערכתם תהיה לא פחות מהצפי שהיה אמור להיות להם ערב המלחמה".

ליעוז ארביל, תלמיד כיתה י"ב מקריית שמונה, שפונה עם משפחתו לתל אביב, מוטרד: "אנחנו לא מספיקים את חומר הלימוד. למשל בביולוגיה – לומדים שעה בשבוע בזום. בלתי אפשרי ללמוד בזום. אנחנו חיים בסיר לחץ וחוסר ודאות מאז הפינוי וקשה לנו". בת גילו, ליאור מרואני, סיפרה כי בשלושת החודשים הראשונים למלחמה הם לא למדו, ומאז הם לומדים מספר שעות מצומצם. "יש מקצועות שלא הספקנו אפילו רבע מהחומר. כבר שנים אנחנו צוברים פערים מאז הקורונה, וכשהתחלנו לצמצם פרצה המלחמה", אמרה.

צ'רלי דיין, אב לשתי בנות מקריית שמונה, חושש כי "המלחמה הזאת תחזיר את הילדים שלנו שנות דור לאחור". בתו הבכורה אליאן תלמידת כיתת י"ב, ולדבריו, "גם ככה אנחנו מגלים מחוץ לצפון את האמת - אין לילדים שלנו בקריית שמונה את הגישה לכל ההשכלה, לחוגים ולהעשרה שיש במרכז".

אביגיל סאמין, יו"ר ושותפה בארגון "מנהיגים", שחברים בו מנהלי בתי ספר קוראת למשרד החינוך לאפשר לתלמידים המפונים לגשת למבחנים פנימיים בדומה לתלמידי העוטף. "לתלמידי י"א וי"ב שנמצאים כבר חצי שנה בגלות בארצם אין זמן פציעות. לא יתכן שתלמיד י"ב, שמאז אוקטובר לא נמצא בביתו, ייפגע עוד יותר בגלל שלא באים לקראתו כמו שצריך ולא מאפשרים לו להיבחן על מה שהוא כן הצליח ללמוד. הוא לא חי בביתו, לא לומד בבית ספרו, אין לו מורים שילמדו אותו את כל המקצועות, ולכן תלמידי הצפון חייבים להיכלל במעגל הרביעי כמו תלמידי העוטף".

עיריית קריית שמונה והורי התלמידים נערכים כעת להגיש באמצעות האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ נגד שר החינוך יואב קיש ומשרדו, בדרישה כי יורה על מדיניות אחרת, מתחשבת יותר. עו"ד טל חסין פנתה אל השר, וטענה כי "ההפרדה שעורך המשרד בין יישובים ורשויות שבהם התבצעה מלחמה פעילה בדרום לבין תלמידי קריית שמונה ויישובי הצפון המפונים היא שרירותית, לוקה בחוסר סבירות קשה, מפלה ופסולה". לדבריה, "כל ניסיון לעגן הבחנה על בסיס כמות הכאב והסבל - שהם נחלת כלל התלמידים המפונים - הוא פסול. אין כל הצדקה חינוכית לשונות בהקלות המוקנות להם, המתבצעת תוך פגיעה אנושה בזכותם של תמידי קריית שמונה והצפון המפונה כולו לחינוך, לשוויון הזדמנויות בחינוך ולכבוד - זכויות חוקתיות במשפט בישראל".

עוד הוסיפה כי "התעקשות משרד החינוך על כך שתלמידי קריית שמונה, שנעקרו מביתם מתחילת המלחמה, ייבחנו בבחינות הבגרות הרגילות מעידה על עומק הניתוק והאטימות של השר ופקידי המשרד מהמתרחש בשטח. שום שיקול חינוכי לא היה כאן. חבל שרק התערבות משפטית גרמה להם להתעורר ולשנות כיוון. נמשיך לעקוב, ונוודא שכל התלמידים כולם יקבלו מתווה בגרויות המותאם לצרכיהם בימים הקשים האלה".

בלשכת שר החינוך סירבו להתייחס לדברים, והפנו לתגובת משרד החינוך שמסר כי "המשרד בקשר עם מנהלי בתי הספר, קשוב ומודע לקשיים איתם מתמודדים תלמידי הצפון, ובכלל זאת תלמידי קרית שמונה. לאור זאת, המשרד אישר שורה ארוכה של הקלות ייחודיות לתלמידים אלה: תוספת ציון בשיעור של 15% לציון בחינת הבגרות בכלל המקצועות וכן היבחנות פנימית בכלל מקצועות ההומניסטיקה ובמקצוע הגבר אחד. זאת בנוסף לתוספת זמן של 15% לזמן הבחינות, הרחבת אפשרויות המענה ושינוי משקל ציון הבחינה ביחס לציון השנתי. כאמור, המשרד מצוי בשיח שוטף עם המנהלים קשוב לאתגרים ולצרכים ויעשה כל שיידרש על מנת שלכלל התלמידים תינתן ההזדמנות להיבחן בבחינות הבגרות". בהמשך הבהיר השר כי תלמידי קריית שמונה לא ייבחנו על חומר שלא למדו. 

2024-04-18T21:50:49Z dg43tfdfdgfd