סעודיה וארה"ב מכינות לעצמן נתיב עוקף ישראל

סעודיה וארה"ב מכינות לעצמן נתיב עוקף ישראל

שתי המדינות חוששות שהצלע השלישית להסכם המדובר תסכן את האינטרסים הביטחוניים שלהן משיקולים פוליטיים, ולכן הכינו לעצמן תוכנית חלופית במסגרתה שיתוף הפעולה ביניהן אינו מותנה בנורמליזציה של ישראל וסעודיה

May 02nd, 05AM May 02nd, 11AM

הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה מוצג כאילו היה פרס שמוצע לילד סרבן בתמורה להסכמתו ליטול תרופה מרה. הסכם כזה, אם ייחתם, באמת יהיה מהלך פורץ דרך, ועל פי התיאורים האופטימיים ישרת לא רק את האינטרס האסטרטגי של ישראל וישלים את הכרתו של "העולם הערבי" בקיומה ובצרכיה הביטחוניים ויפתח לפניה ערוצים כלכליים חסרי תקדים; הוא גם עשוי לסחוף אחריו מדינות מוסלמיות אחרות כמו אינדונזיה — שכבר הודיעה על כוונה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל בשל התנאים שמכתיב ארגון ה־OECD שאליו היא שואפת להצטרף — מלזיה ופקיסטאן, ולכונן את מה שמוגדר "חומת מגן" נגד איראן.

אלא שלארה"ב ולסעודיה יש אינטרס בילטרלי איתן לחתום על הסכם הגנה ביניהן ועל הסכם שיתיר לסעודים לפתח תוכנית גרעין עצמאית גם בלי הנורמליזציה הזאת. לפי שעה, התניית הסכם ההגנה הסעודי־אמריקאי ואישור שיתוף הפעולה הגרעיני ביניהן בהסכם נורמליזציה עם ישראל הופכת את האינטרס של שתי המדינות לבן ערובה של ממשלת ישראל. שכן על פי המתווה שמוצג עכשיו, בלי הסכם נורמליזציה לא ייחתם הסכם הגנה עם סעודיה, שגם תוכנית הגרעין שלה תלויה בו.

הגרדיאן הבריטי פרסם אתמול (רביעי) כי סעודיה דוחפת ליישומה של "תוכנית ב'". לפי התוכנית, היא וארה"ב ניסחו חבילת הסכמים לשיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי שיהיו חלק מתוכנית רחבה יותר ובה נורמליזציה עם ישראל. עם זאת, "בהיעדר הפסקת אש בעזה ובשל התנגדותו הנחרצת של בנימין נתניהו להקמת מדינת פלסטינית עצמאית וכוונת ישראל לצאת למתקפה על רפיח, הסעודים דוחפים להשיג תוכנית צנועה יותר שבה לא יהיה לישראל חלק"; כלשון הדיווח בגרדיאן.

לפי התוכנית הזאת, וושינגטון וריאד יחתמו על הסכמי הגנה בילטרליים וארה"ב תסייע לסעודיה לפתח תוכנית גרעין אזרחית וכן תיהנה משיתוף פעולה טכנולוגי בתחום הבינה המלאכותית (AI). לישראל תוצע אז נורמליזציה עם סעודיה בתמורה להסכמתה לפתרון שתי המדינות, אבל, לפי ההצעה האלטרנטיבית הסעודית, "השלמת ההסכמים בין סעודיה לארה"ב לא תהיה תלויה בהסכמתו של נתניהו (לתנאי הנורמליזציה)".

רמז ברור לאפשרות הפיצול בין שני הערוצים אפשר למצוא בדבריו של שר החוץ של ארה"ב, אנתוני בלינקן, בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בריאד ביום שני. "לדעתי, העבודה שסעודיה וארה"ב עשו יחד בכל הנוגע להסכמים שלנו, קרובה מאד להשלמה באופן פוטנציאלי", הצהיר. "כלומר בכל הנוגע לסיום העבודה בינינו (בין וושינגטון לריאד, צ"ב) אני חושב שמה שנחשב להיפותטי או תיאורטי הופך לפתע פתאום למציאותי".

הסכם הגנה עם ארה"ב הוא ביטוי לשינוי מהותי במדיניות הממלכה שבמשך עשרות שנים בחרה לנהל את שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם ארה"ב מאחורי מסך ולא לקשור עצמה באופן פומבי ורשמי בהסכם הגנה. אחרי מלחמת המפרץ השנייה סילקה סעודיה את הכוחות האמריקאיים משטחה ודרשה להוציא את הבסיס האמריקאי הגדול באל־חארג', מהלך שהפך את קטאר למארחת של הבסיס האמריקאי הגדול ביותר באל־עודייד, וזיכה אותה לפני כשנתיים במעמד של בעלת ברית בכירה שאיננה חברה בנאט"ו.

כעשור וחצי מאוחר יותר הידרדרו היחסים בין שתי המדינות והגיעו לשפל חסר תקדים — חמור עוד יותר מזה שחוללו פיגועי 11 בספטמבר שבהם היו מעורבים לפחות 19 אזרחים סעודים — אחרי רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב–2018. שנה אחר כך חטפה סעודיה סטירת לחי מהדהדת דווקא מן הנשיא טראמפ. לאחר מתקפת הטילים שספגה סעודיה במתקני הנפט הגדולים של חברת ארמקו היא ציפתה לתגובה צבאית אמריקאית נגד איראן, אך טראמפ הבהיר כי אינו מתכוון לפעול כי "זו היתה מתקפה עליהם ולא עלינו". לאחר מכן הוא גם הבהיר לסעודים שהוא מוכן לסייע בהגנתה של הממלכה אבל רק תמורת תשלום.

הנשיא ביידן הגיע לכהונתו כשאמתחתו מלאה זעם ותיעוב כלפי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וממלכתו, שאליה הבטיח להתייחס כאל מדינה מצורעת. חלפו כ–18 חודשים מאז כניסתו לתפקיד — בהם פרצה המלחמה באוקראינה ועמה משבר האנרגיה העולמי, לצד הקיפאון במשא ומתן להסכם גרעין חדש עם איראן —לפני שהוא נאלץ ללכת לקנוסה שלו וללחוץ את ידו של יורש העצר בן סלמאן.

אלא שגם אחרי הביקור, סעודיה לא מיהרה לאמץ את רעיון "נאט"ו של המזרח התיכון" שעלה עוד בתקופתו של טראמפ. באותה עת ריאד המשיכה לקדם את יחסיה המסחריים והצבאיים עם סין ורוסיה. היא נותרה ניטרלית כלפי הסנקציות שהוטלו על מוסקבה, ולפני כשנה העניקה לבייג'ין הישג מדיני חשוב כשבתיווכה חידשה את היחסים עם איראן. תנועת המטוטלת הסעודית בין ארה"ב, בעלת הברית ההיסטורית, לבין סין ורוסיה, הבהירה כי במערכה האסטרטגית העולמית שוושינגטון מנהלת מול שתי המעצמות היריבות, היא אינה יכולה להרשות לעצמה להזניח את המזרח התיכון ובעיקר לא את מדינות המפרץ — ובראשן סעודיה.

ברית הגנה עם הממלכה, ללא קשר ליחסיה עם ישראל, הפכה לאבן יסוד הכרחית בחומה אמריקאית בצורה שאמורה לחסום את ה"שאיפה מערבה" של רוסיה ובעיקר של סין. ברית כזאת אולי לא תקפיא את מערכת היחסים המסחרית הענפה בין ריאד לבייג'ין ולמוסקבה; היא גם לא תביא לנתק חדש בין סעודיה לאיראן, אבל, לפחות פוטנציאלית, היא עשויה להוציא את סין מהמשוואה האסטרטגית האזורית שבה סעודיה היא מדינת מפתח.

ברית כזו אמנם תחייב את ריאד לוותר על מרחב תמרון מדיני, אך נראה כי זהו מחיר שהממלכה, שממילא תלויה בנשק וטכנולוגיה אמריקאים, מוכנה לשלם בתמורה להתחייבות אמריקאית להגנה. אלא שהיקף ההתחייבות טעון פירוט ובעיקר יעמוד למבחן בקונגרס שיצטרך לאשר את הברית. כך למשל, לא ברור מי יגדיר מהי התקפה על סעודיה שתחייב התגייסות אמריקאית. האם פגיעה בחופש השיט של אוניות סעודיות במפרץ הפרסי או ירי טילים מצד החותים אל שטח סעודיה, יפעילו אוטומטית את חיל האוויר האמריקאי? האם סעודיה תסכים לנוכחות צבאית אמריקאית מאסיבית בשטחה? או כיצד תובטח הטכנולוגיה האמריקאית שתעבור לסעודיה?

אלה הן רק דוגמאות לשאלות קשות, שאולי כבר מצאו תשובה בדיונים אליהם התייחס בלינקן בדבריו, אבל הוא עדיין יידרש לשכנע גם את הקונגרס. במארג הסוגיות הללו כלואה עכשיו שאלת הנורמליזציה עם ישראל, שעד ל–7 באוקטובר נדמה היה שלא תהווה אבן נגף. סעודיה דרשה אז רק כי בתמורה לנורמליזציה ייושמו צעדים ש"ישפרו את תנאי חייהם של הפלסטינים". אלא שמאז היא הציבה תנאי שנחשב לבלתי אפשרי מבחינת ישראל וכעת דורשת מהלכים בלתי הפיכים לקראת הקמת מדינה פלסטינית.

סעודיה אינה מפרטת, לפחות באופן פומבי, את אותם מהלכים; אבל נראה כי הכוונה היא להכרה בינלאומית במועצת הביטחון במדינה פלסטינית — דרישה שהממשל האמריקאי מתנגד לה לפי שעה ואף הטיל וטו על הצעה דומה ב–18 באפריל. אלא שארה"ב תצטרך בסופו של דבר להחליט מהו האינטרס האסטרטגי החיוני שלה, במיוחד כשישראל מתייחסת לסוגיית הנורמליזציה עם סעודיה כאל שדה מוקשים שאין לחצותו בשל המחיר הפוליטי שכרוך בו, גם חיוניותו הביטחונית אינה מוטלת בספק.

2024-05-02T03:00:29Z dg43tfdfdgfd