משפחת פוארה עקרה בחמישית בעקבות חששה מפלישה לרפיח
משפחת פוארה עקרה בחמישית בעקבות חששה מפלישה לרפיח
לאחר שבנו אנאס נהרג בתקיפה אווירית בנוסיראת, מוחמד ומשפחתו נמלטו דרומה. כעת, בצל האיומים במבצע, הם נמלטו שוב, הפעם בכיוון צפון. "ברחתי רק כדי לשמור על שאר הילדים חיים ובטוחים. אני חושש יותר ויותר לגורלם"
May 02nd, 06AM May 02nd, 10AMמוחמד פוארה אמר שאשתו לא הפסיקה לדבר על רצונה להימלט מרפיח, העיר שאליה ברחה משפחתם, ובה יותר ממיליון עקורים מרחבי רצועת עזה. בנם הבכור נהרג בתקיפה אווירית בנוסיראת שבמרכז הרצועה, ושבה התגוררו קודם לכן. כשהכריזה ישראל על כוונתה להיכנס לרפיח, שאלה אשתו של מוחמד אם אין זו סיבה מספקת לעזוב. מוחמד הסכים בסופו של דבר, והמשפחה שוב ארזה את את רכושה המועט ועקרה ממקומה — בפעם החמישית מאז החלה המלחמה.
מותו של אנאס, בנו בן ה–21 שנהרג כשיצא לקנות סיגריות, רודף אותו. "ברחתי מרפיח רק כדי לשמור על שאר הילדים חיים ובטוחים", אמר פוארה על ארבעת ילדיו האחרים. "אני חושש יותר ויותר לגורלם".
משפחתו ברחה מביתה בעיר עזה בתחילת המלחמה. הם עברו פעמיים לדירות מקלט בעיר, ואחר כך עקרו לנוסיראת והתגוררו בה ארבעה חודשים. לאחר שנהרג בנם הם עברו לרפיח. כעת הם שוכנים באזור סמוך לדיר אל־בלח שבמרכז הרצועה, במחנה חדש שלדברי פוארה עדיין לא פועלים בו גופי סיוע הומניטרי או סיוע רפואי. הוא מספר שמשפחתו קיבלה מתושבי המקום אוהל העשוי מניילון ומבד, והוא מסומן במספר 170. "זה אומר שיש יותר מ–170 משפחות באזור הזה", הוסיף פוארה. "אני מקווה שלא ניאלץ להתפנות גם מהמקום הזה".
תושבי האזור שנשארו בבתיהם בזמן המלחמה עזרו לו להקים את האוהל, ולדבריו הם נתנו לבני משפחתו מים. בכניסה למחנה יש רוכלים שמוכרים פלאפל ומאכלים אחרים במחירים גבוהים. מיכל מים עולה כ–100 דולר. לדבריו, לפני המלחמה היה מחירו כ–25 דולר. אלו מחירים מופרזים בשביל פוארה, שלפני המלחמה היה עובד מדינה של הרשות הפלסטינית והשתכר כ–400 דולר בחודש.
הוא נחוש לשמור על בני משפחתו בחיים, אבל לפעמים הטרגדיה שפקדה אותם, ואת שאר תושבי רצועת עזה, מכבידה עליו מדי. "כאילו הייתי גוש של רגשות שליליים, של חרדה ושל דיכאון", הוא תיאר זאת, והוסיף: "היינו צופים בסצנות כאלה של אוהלים בתימן או בסוריה, ועכשיו זו המציאות כאן".
2024-05-02T03:15:22Z dg43tfdfdgfd