משה ליאון קיבל יותר ממיליון שקל ממאכער שנחשד בשוחד, ולא נחקר על כך

משה ליאון קיבל יותר ממיליון שקל ממאכער שנחשד בשוחד, ולא נחקר על כך

חקירה סמויה שכללה האזנות סתר העלתה חשד שראש העיר ירושלים קידם את ענייניו של אברהם קוגמן תוך ניצול מעמדו. המשטרה ביקשה לחקור אותו באזהרה, אך הפרקליטות לא אישרה. מטעמו של ליאון נמסר: "במעשיו לא דבק רבב. אחרי שהעיד המשטרה הודיעה לו כי אין סיבה לפתוח בחקירה"

May 02nd, 05AM May 02nd, 11AM

בשלטי החוצות שקיבלו את פני הנכנסים לירושלים לקראת הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות כונה ראש העיר משה ליאון "היחיד שדואג לכולם". כפי שחושף כעת "הארץ", אחד האנשים שלהם דאג ליאון כלל לא היה תושב העיר: זה היה אברהם קוגמן, פעיל מקושר בליכוד.

ב–2019 נעצר קוגמן בחשד לקבלת שוחד. המשטרה ייחסה לו מעשי "שוחד הנעה": אדם מקבל כסף, ובתמורה מנצל את קשריו כדי לגרום לאנשי ציבור לפעול באופן פסול — ובכך כביכול מקבל שוחד בשמם. פסק הדין בפרשת הולילנד כבר שלח לכלא מאכער שפעל בשיטה דומה. במקרה זה, החשד היה שקוגמן קיבל כסף מקבלנים ובתמורה פעל למענם, בעיקר בהקשר למכרזים לבנייה בקרית אתא. חברו, ראש העיר יעקב פרץ, נעצר גם הוא.

בפרשה נקשר גם שמו של ליאון, שלפי החשד קידם את ענייניו של קוגמן מלשכת ראש העיר. הוא הכחיש זאת בעדותו, אלא שבידי המשטרה היו האזנות סתר שסתרו את גרסת ראש העיר. חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית של המשטרה ביקשו לחקור את ליאון באזהרה, אך פרקליטות מחוז מרכז לא אישרה זאת.

החקירה העלתה גם כי קוגמן העביר כ–50 אלף שקלים לחברה בבעלות ליאון, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, לדבריו כתשלום עבור ייעוץ בהשקעות. בהמשך התברר כי ההעברות נעשו לאורך שנים קודם לכן וכי הסכום המצטבר היה גבוה בהרבה מזה שעליו העיד ליאון — כמיליון ו–400 אלף שקלים. הגילוי עורר חשד לעבירות שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון, אבל גם אז לא ניתן האישור לחקור את ראש העיר.

"מגה־מאכער", כינה את קוגמן אחד החשודים בפרשה. "חזק בליכוד, חזק בש"ס, חזק בעבודה. מדבר הרבה וזורק הרבה שמות. פותח דלתות, מדבר עם שרים וראשי סניפים בליכוד". אדם אחר הגדיר אותו כ"חבר של ראשי השלטון", והוסיף: "הוא מתפאר שישראל כץ חבר שלו, שמשה ליאון חבר שלו, שיש לו דלת פתוחה אצלו ושמה שצריך לסדר, הוא יכול".

בשיחותיו של קוגמן, שלהן האזינה המשטרה בסתר, הוזכרו אנשי ציבור רבים. אחד הבולטים שבהם היה ליאון — בעצמו מקורב לאריה דרעי ולאביגדור ליברמן ובעל קשרים בליכוד. מהשיחות עלה כי קוגמן ביקש מראש העיר למנות מקורבת לו למנכ"לית מוריה, החברה לפיתוח ירושלים. "העניין סגור", הבטיח קוגמן לאותה מקורבת, אם כי המינוי לא יצא לפועל בסופו של דבר. בחקירתו טען: "יכול להיות שהמלצתי עליה לליאון, בעיקר התרברבתי". מזיכרונו של ראש העיר העניין פרח לחלוטין. "הוא לא דיבר איתי, ואם הוא דיבר איתי אני לא זוכר, ואם אני לא זוכר אז לא עשיתי עם זה שום דבר", אמר ליאון בעדותו.

חוקרי המשטרה התעניינו גם בפרשייה אחרת, שבה צץ שמו של דרעי, אז שר הפנים. מהשיחות עלה כי המאכער וראש העיר פעלו למען הארכת כהונתו של ראש הוועדה הקרואה בתל מונד, שמואל סיסו, שנחקר אף הוא. בתמורה, לפי החשד, סייע סיסו לקוגמן בעניינים שבאחריותו.

השיחות לא הותירו ספק באשר למעורבותו של ליאון בפרשה. "מה קורה עם ההוא מתל מונד?" שאל קוגמן את ליאון, שהשיב: "אני מקריא לך את מה שהוא כתב, 'בתל מונד ממשיך הממונה'". כשקוגמן הבהיר ש"צריך נייר", אמר לו ראש העיר: "שיבקש פגישה ויקבל". קוגמן מיהר לעדכן את חברו סיסו: "אתה ממשיך". קוגמן וליאון לא נקבו בשמו המפורש של יו"ר ש"ס, אך המאכער אישר בחקירתו שאכן אליו התכוונו. "פניתי לליאון כי ידעתי שהוא חבר טוב של אריה דרעי", הסביר.

החקירה העלתה גם כי ליאון ביקש מקוגמן לפעול לסיכול מינויו של מרדכי בניטה, פעיל בליכוד, למנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, שבראשו עמד אז השר זאב אלקין. המאכער פנה לראש התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, ודרבן אותו להתנגד למינוי, מפני שהממשלה שכיהנה אז היתה ממשלת מעבר. לדבריו, שרגא אמר לו כי לא יוכל לסייע. בידי המשטרה ראיות לכך שליאון ביקש מקוגמן למחוק התכתבויות ביניהם בהקשר זה.

ליאון הכחיש בעדותו כי פעל למען קידום המקורבת לקוגמן, כי פנה לדרעי בעניין סיסו, וכן כי ביקש מקוגמן לסכל את מינויו של בניטה — כל זאת, כאמור, בסתירה לממצאים שהעלו האזנות הסתר.

החשד שליאון וקוגמן קיימו מערכת יחסים שוחדית הלך וגבר כשהתברר שהיא כללה גם העברות כספים. ראש העיר, רואה חשבון במקצועו, החזיק בכמה חברות, בהן חברת "לי־שיר" וחברת בת בשם "דיגיטל קליק ייעוץ עסקי". החקירה העלתה כי בסוף 2018, חודשיים לאחר שליאון נבחר לתפקידו בפעם הראשונה, העבירה חברת "אדר השרון" בבעלות קוגמן 58 אלף שקלים ל"לי־שיר", שליאון היה אחד משני הבעלים שלה. על הקבלה שניתנה למאכער נכתב "ייעוץ".

כשקוגמן נשאל בחקירתו באיזה עניין יעץ לו ליאון, הוא השיב: "התכוונתי לרכוש קומה במגדל ברחוב הארבעה בתל אביב". ליאון סיפר בעדותו כי יעץ לקוגמן במשך שנים לפני שנבחר לתפקיד. "היינו יושבים ומתכננים מהלכים כלכליים מול הבנקים", אמר. אלא שהחוקרים לא מצאו תיק ייעוץ או ניירת כלשהי שתעיד על ההתקשרות בין השניים. בהמשך אמר ליאון: "היו לקוגמן כל מיני קשקושים, בוא תעזור לזה, בוא תעזור לזה, לא עשיתי עם זה שום דבר... יכול להיות שעשיתי עבור קוגמן טלפון פה, טלפון שם".

בעדותו של ראש העיר התגלו כמה סתירות. פעם סיפר שקיבל מקוגמן סכומי כסף נוספים, פעם טען שההעברה של 58 אלף השקלים היתה היחידה. "אנחנו עדיין בקשר חברי", אמר על המאכער; אחר כך טען כי כבר אינו עומד בקשר עם קוגמן, טענה שהשיחות המוקלטות ביניהם הפריכו. אולם בהיעדר אישור לחקירה באזהרה, אי אפשר היה לעמת אותו עם התוצרים של האזנות הסתר.

לאחר שליאון העיד, נחשפו חוקרי המשטרה לפרטים מטרידים נוספים: בעשור שלפני בחירתו לראשות העיר, כולל בתקופה שבה כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים (בין 2013 ל–2018), העביר אברהם קוגמן ל"דיגיטל קליק", חברת בת של "לי־שיר", יותר ממיליון שקלים בכמה פעימות. גם בפרקליטות היו מי שסברו כי ההעברות הללו עשויות להעיד שקוגמן "שימן" את ליאון לאורך השנים, ואז ביקש לפרוע את החוב באמצעות שימוש בקשריו. עוד התברר כי ליאון מכר בינתיים את חלקו בחברה, אך המכירה לא נבחנה. עד עתה, ראש העיר כלל לא נדרש להתייחס לממצאים הללו.

ממסמכי רשם החברות עולה כי נכון לשנת 2022, ליאון עדיין רשום כדירקטור באחת החברות שאליהן העביר קוגמן כסף, זמן רב לאחר שנכנס ללשכת ראש העיר. הסדר ניגוד העניינים שניסח היועץ המשפטי של עיריית ירושלים ביולי 2019 קובע מפורשות: "בחלוף שישה חודשים מתחילת כהונתך, אינך יכול להיות דירקטור בחברות שאינן תאגיד עירוני".

פרקליטות מחוז מרכז סגרה בינתיים מחוסר ראיות את התיק נגד קוגמן. גם התיקים נגד שאר המעורבים בפרשה, ובהם יעקב פרץ ושמואל סיסו, נסגרו. ליאון, שהבטיח לדאוג לכולם, נבחר לפני כחודשיים לכהונה שנייה בתפקיד ברוב מוחץ של 82% מהקולות.

מטעמו של משה ליאון נמסר: "הכתבה מתייחסת לתקופה שבה מר ליאון היה איש פרטי, ואשר אודותיה דיווח בשקיפות מלאה, גם בהסדר ניגוד העניינים שנכתב עת נכנס לתפקידו. במעשיו לא דבק כל רבב. יודגש כי לאחר שמר ליאון הוזמן למתן עדות הודיעה לו המשטרה כי עדותו הסירה כל חשש ועל כן אין סיבה לפתוח בחקירה. גם פרקליטות המדינה קבעה אז כי לא נמצאו ממצאים המצדיקים פתיחה בחקירה".

עורך הדין גיל עשת מסר בשם אברהם קוגמן: "הטענות לקשר פסול כביכול בין משה ליאון לבין אברהם קוגמן מופרכות וחסרות שחר. מדובר בטענות שנבדקו על ידי משטרת ישראל ונמצא שאין להן שום יסוד. הפרקליטות, שבחנה את חומר החקירה, לא ייחסה דבר וחצי דבר מחשדות אלה למרשי, ולא בכדי. מרשי הוא איש עסקים ותיק בתחום הנדל"ן ונעזר לפני כעשור שנים בשירותיו של משה ליאון, ששימש אז כרואה חשבון בכיר במגזר הפרטי, בטרם היה נבחר ציבור. לליאון שולם שכר סביר ומקובל עבור שירותיו, ולא הסכומים הנטענים בכתבה. הטענות בדבר פניות בקשר לתפקידו הציבורי של ליאון אינן נכונות, וכאמור הפרקליטות מצאה שאין להן יסוד. מר קוגמן סיים את ההליך בעניינו בעקבות שימוע שבו נשמעו טענותינו בהסדר מוסכם, שכלל עונש מותנה וקנס כספי בלבד. זאת בגין עבירה טכנית, שבוצעה לפני שנים רבות ושאין בה כל עניין ציבורי. בכך הסתיים העניין מבחינתו של מרשי והוא המשיך בחייו ובעסקיו".

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: "לאחר בחינת חומר החקירה, הן לפני חקירתו של מר משה ליאון והן בתום חקירת הפרשה, החליטה פרקליטות המדינה שמחומר הראיות לא עולה חשד המצדיק את חקירתו תחת אזהרה".

2024-05-02T03:00:33Z dg43tfdfdgfd