בני משפחה מכסייפה ביקשו לסלול דרך ליד ביתם — ואז החלו ניסיונות הרצח

בני משפחה מכסייפה ביקשו לסלול דרך ליד ביתם — ואז החלו ניסיונות הרצח

בני משפחתת אלדדא הסתכסכו עם שכנם, וכבר שנה סובלים מאלימות, מאיומים ומהטרדות. אף שגם השכן מתלונן על אלימות נגדו, דבר אחד ברור: המשטרה אינה מצליחה להגן על התושבים, והם חשים מופקרים. "מצפים שנילחם בעצמנו, אבל אנחנו לא קשורים לעולם הזה", אומר אחד מהם

May 07th, 06AM May 07th, 11AM

בקצה הסלון יושב בהא אלדדא בכיסא גלגלים. ידו מגובסת ושתי רגליו חבושות, לאחר שנורה שש פעמים והותקף באכזריות. עד לפני כמה חודשים הוא למד הנדסת תוכנה במכללת סמי שמעון בבאר שבע. כעת הוא יוצא אך בקושי מפתח ביתו. "החיים נעצרו", הוא אומר, "ייקח הרבה זמן להחלים, אני אפילו לא יכול לעבוד על המחשב עד ששמים לי פלטינה ביד".

המאורעות שקדמו לתקיפת אלדדא, תושב כסייפה בן 22, החלו לפני כשנה. אז ביקש אביו, מוחמד, לסלול להולכי רגל דרך של חמישה קילומטרים כדי לעקוף את הכביש הראשי של המועצה, שנחשב למסוכן. "אחותי צריכה לעבור דרך הכביש הזה כדי להגיע לבית של ההורים, ויכולים להטריד שם נשים ולקרוא להן בשמות גנאי", מסביר האח הבכור אהדאם, מהנדס תוכנה בן 32.

אלא ששכנם, שהדרך היתה אמורה לעבור ליד ביתו, התנגד לסלילתה. המשפחה הביאה כמה קבלנים לעבודות, אך מספרת שהשכן איים עליהם. בתגובה בא לביתו האב מוחמד — חירש ואילם מלידה — כשהוא נסער, וניסה להתבטא בעזרת ידיו באופן שעשוי להיתפס כמאיים. אהדאם מעיד כי הוא שוחח אחר כך עם השכן בניסיון ליישב את העימות בנועם, ולמנוע את החרפתו. "הוא אמר שהוא מכבד את זה", משחזר אהדאם את השיחה, "ושהוא מבין את המצב בגלל שאבא שלי אילם וקשה לו להתבטא". ואולם כשהחל לדבר איתו שוב על סלילת הדרך, הבהיר השכן כי לא יתגמש בעניין.

בני משפחת אלדדא מעידים כי מאותו היום החלו לסבול מתקיפות ומפגיעות וכי הן נמשכות עד היום. הם מספרים כי באותו הלילה תקפו שלושה בני אדם את האב בחצר הבית. לדבריהם, התוקפים ניסו לפצוע את עיניו במברגים והכו אותו בראשו בלבנה. כמה שעות אחר כך, בשעה שאושפז אביו בבית החולים, הגיש אהדאם תלונה בתחנת המשטרה בערוער. לאחר שלושה ימים, כשהתעורר מוחמד בבית החולים, הוא הורה לבניו שלא לנקום בתוקפים, מחשש שיאבדו את מקום עבודתם, וביקש מהם להניח למשטרה שתטפל בעניין.

עורך דינו של השכן, לעומת זאת, טוען כי הסכסוך בין הצדדים כבר החל ב–2019, בשל מחלוקת על אדמות. באותה שנה נעצר מוחמד לאחר שדחף את השכן וזרק אבנים על מכוניתו. הוא הועמד לדין והודה בהסדר טיעון, ובמסגרתו נקנס ב–2,000 שקל. אך לדברי אהדאם, הסכסוך ההוא — שהיה בין המשפחות המורחבות — כבר יוּשב בסולחה. בינתיים, הוא מוסיף, הפך הסכסוך החדש את חיי המשפחה לגיהינום. אהדאם סבור כי משפחתו אינה זוכה להגנה, ולדבריו הוא חש כי "המשטרה מצפה שנקנה אקדח ונילחם בעצמנו, אבל אנחנו לא קשורים לעולם הזה". הוא מסביר כי לבני המשפחה יש עבודות מסודרות, וכי הם חוששים לאבד אותן. "למדתי והשקעתי בעצמי הרבה שנים כדי להתפתח, ואם אני רוצה להגן על עצמי ומשפחתי בחברה הבדואית זה יכול להסתיים בכתב אישום. ואז לאן אני אלך? מה אעשה? מי יקבל אותי?"

"יש לנו עבודות מסודרות. למדתי והשקעתי בעצמי הרבה שנים כדי להתפתח, ואם אני רוצה להגן על עצמי ומשפחתי בחברה הבדואית זה יכול להסתיים בכתב אישום. ואז לאן אני אלך? מה אעשה? מי יקבל אותי?"

השכן, לעומת זאת, רואה בסכסוך הנוכחי חלק מהסכסוך הנרחב. בדיון בבית משפט השלום בבאר שבע בשבוע שעבר טען עורך דינו כי בני משפחת אלדדא מתנכלים לו וכי הוא עזב את כסייפה מחשש לשלומו. ואולם בשיחה עם "הארץ" נקב עורך הדין בשמות של קרובים רחוקים יותר, שאינם קשורים לסכסוך על הדרך. ועוד ציין עורך הדין בדיון כי בני משפחת אלדדא מגישים תדיר תלונות נגד שכנם.

לפי שעה אומרים במשטרה כי עם קבלת התלונה נפתחה חקירה, נגבו עדויות, נאספו ראיות ונחקרו חשודים. בסיום החקירה, הם מוסיפים, הועבר התיק לעיון הפרקליטות. הפרקליטות מסרה כי התיק הועבר אליה לפני כמה חודשים וכי טרם ניתנה החלטה בעניינו.

יש מה להפסיד

למוחמד ורודיינה אלדדא שמונה ילדים: ארבעה בנים וארבע בנות. כמה מהם מתקבצים בבית הרחב לשיחה עם "הארץ", בשעה שמוחמד עובד בגינה במרץ. הוא אינו יכול להשתתף בשיחה הזאת. לדברי אהדאם, אביו מתקשר בשפת סימנים לא רשמית שהמציא בעצמו. "שפת רחוב", הוא מכנה אותה. לאורך השיחה עולה פעם אחר פעם מילה אחת: "מלומדים". "אם אתה מלומד בחברה הבדואית, אתה חלש", מסביר אהדאם, "אתה לא יכול להגן על עצמך שבטית, אין לך את הכוח הזה".

חוקר שבטיות בחברה הבדואית, שסירב להיחשף מחשש שיפגעו בו, מסביר כי "לאדם מלומד בחברה הבדואית יש מה להפסיד". לדבריו, "הוא ייטה שלא להשתתף בקטטות, ויהיה פחות מעורב בעניינים פליליים". לדברי החוקר, אדם שכזה יודע כי מעורבות בפלילים עלולה לגרום לו להפסיד את כל מה שהשיג בעמל רב. "העבודה שלו יכולה ללכת לפח", הוא אומר, "למלומדים לא שווה להסתכסך עם אף אחד, לא עם החוק של השבט ולא עם החוק של המדינה. ידוע שהאנשים המלומדים בחברה הבדואית לרוב מוותרים".

כך המשפחה חוששת להגיב, ואילו התוקפים לכאורה מוסיפים להיות חופשיים. זאת אף שלטענת בני המשפחה הם יודעים בוודאות את זהותם. כך למשל, חנין אלדדא, בת 31, המתגוררת מול בית הוריה, מעידה כי ביום התקיפה של מוחמד, היא שמעה את "שאגותיו" של מוחמד, כדבריה, שמסוגל להפיק צלילים מסוימים. מתוך כך היא הביטה מהחלון, ולדבריה, זיהתה שהתוקפים הם בני משפחתו של השכן. "אני בטוחה לגבי שניים מהם", היא אומרת, "אבל לא הייתי בטוחה לגבי השלישי כי הוא היה קצת יותר רחוק".

"מבחינתם אין חוק. אפילו לא ישבנו למשפט בדואי, כי הם אפילו לא מסוג האנשים שמכבדים את המשפט הבדואי"

חנין העבירה את עדותה למשטרה לצד סרטונים ממצלמת אבטחה. בסרטונים, לטענתה, אפשר לראות את התוקפים במנוסה ולזהות את מכוניתם. "הם הגיעו עם כלי הרכב הרגילים שלהם, אלה שהם עובדים איתם, הם אפילו לא הסתירו את זה", אומר אהדאם.

לפי שעה, אומרים במשפחה, ההטרדות נמשכות. אהדאם מתאר מקרים שבהם ירקו על אשתו בזמן שלקחה את ילדיהם לגן, ומקרים שבהם לעגו לאביו על נכותו. כמו כן, לדבריו, היו מקרים שבהם עקבו התוקפים אחר בני משפחה במכוניתם או תצפתו על ביתם. "הם רודפים אותנו, עד שנסתום את הפה לגמרי", אומר אהדאם, "יש לזה הרבה השלכות. אם מחר הבן שלי ירצה לבנות קיר וזה לא יתאים להם, ימשיכו לרדוף אותנו וזה יכול להגיע לרצח, כי מבחינתם אין חוק. אפילו לא ישבנו למשפט בדואי, כי הם אפילו לא מסוג האנשים שמכבדים את המשפט הבדואי".

מחכים שנמות

צעיר הבנים הוא מומן, בן 20. לדברי אחיו הוא שונה מהם, צעיר שאינו שומר דברים בבטן. לדבריהם, הוא מתקשה לקבל את המציאות שנכפתה על משפחתו. "הוא מתבטא, הוא לא שקט כמונו", מעיד אהדאם, "קשה לו לקבל את זה שכולם דורכים עליו. הוא היחידי שעונה ברגע שלועגים לו".

בהדרגה, אומרים האחים, החלו להגיע הסימנים: אויבי המשפחה סימנו את מומן. לפני כחמישה חודשים, הם מספרים, הוא נחסם בשעה שנסע במכוניתו. לדבריהם, החוסמים היו התוקפים של אביהם. לאחר מכן, מספרים בני המשפחה, הם החלו לשבור את מכוניתו של מומן בגרזינים. "הם הגיעו עם פנים גלויות, עם הרכב שלהם, פירקו את הרכב למאה חתיכות", אומר אהדאם. הוא הגיש תלונה נוספת במשטרה בעקבות האירוע. מהמשטרה נמסר כי התיק נסגר מכיוון שהראיות הקיימות לא אפשרו את המשך ההליך.

בתחילת מרץ החלו להגיע שמועות לאוזניו של אהדאם : מתגבשת תוכנית לפגוע במומן. "שמעתי מכמה אנשים שמתכננים לפגוע באחי הקטן כי הוא מדבר", הוא מספר. "לא לקחתי את זה ברצינות. חשבתי שבמקרה הרע הם עלולים לאיים עליו או לקלל אותו".

ביום שישי האחרון של חודש רמדאן התכנסה המשפחה בביתה של חנין לארוחת שבירת הצום. מומן תכנן לצאת לרהט בתום הארוחה, אך בני משפחתו חששו לשלומו וניסו להניא אותו מכך. בסופו של דבר, לבקשת אמם, הוחלט כי בהא יתלווה אליו. הם יצאו סביב השעה 21:30, כשהם מלווים בבן דודם. כשהגיעו ליעדם קיבל אהדאם הודעה מדאיגה: "איש קשר הזהיר אותנו שהוא ראה פעילות חשודה שכוללת חפירה, שלעתים קרובות מעידה על שליפת נשק (שהוטמן באדמה — ע"ס)".

אהדאם הזהיר את בהא, אך בהא לא ייחס לכך חשיבות. הוא החליט להישאר עם אחיו הקטן ובן דודם ברהט. בתום הבילוי החליטו השלושה לעצור בחנות ממתקים חדשה. לדבריו, מומן העלה משם תמונה לחשבון האינסטגרם שלו, בתוספת ציון מיקום. בדרכם החוצה, הם מספרים, הבחינו שצופים בהם מתוך מכונית סמוכה. לדבריהם, ביציאה מהחניה התנגשה בהם מכונית, ולאחר מכן יצאו ממנה חמישה בני אדם, כמה מהם חמושים ורעולי פנים. בהא, מומן ובן דודם נמלטו לכל עבר. "רצתי בערך 20 מטר, הם רדפו אחריי עם אקדחים שלופים תוך כדי שהם יורים עליי ללא הפסקה", משחזר בהא. הוא ניסה להסתתר באתר בנייה. "כמעט שהצלחתי להתחמק מהם, עד שהרגל שלי נתקעה בין ברזילים, ניסיתי להוציא אותה ולא הצלחתי. לא היה לי מה לעשות. נשארתי שם וחיכיתי להם".

"רצתי בערך 20 מטר, הם רדפו אחריי עם אקדחים שלופים תוך כדי שהם יורים עליי ללא הפסקה. כמעט שהצלחתי להתחמק מהם, עד שהרגל שלי נתקעה בין ברזילים"

ואכן הם הגיעו. "אחד מהם חזר לרכב שלו, הביא מוט והתחיל להכות אותי", ממשיך ומספר בהא. "המזל שלי היה שהצלחתי לשים את הראש בין שני בלוקים ולמנוע את הפגיעה בראש. לאחר מכן הגיע אליי מישהו, החליף מחסנית והתחיל לירות לי על הרגליים".

מהתקיפה הזאת יצא בהא במזל, פצוע משישה כדורים ברגליו, מכמה שברים בידיים ומחבלות בראש. "ראיתי את אחד מהם", הוא אומר, "זיהיתי אותו. זה אחד מהאחים שתקפו את אבא שלי, הוא נכח בכל הזירות, שאיימו, ששברו לאחי את הרכב ושתצפתו עלינו — ועכשיו גם שניסו להרוג אותנו. אבל הוא עדיין מסתובב חופשי".

בהא מוסיף כי בעדות שמסר למשטרה הדגיש כי הוא זיהה את התוקף. "אנחנו לא מבינים איך המשטרה לא עוצרת אותם, זה תיק פשוט", הוא אומר, "הם הגיעו עם כלי הרכב שלהם שמוכרים לנו, העברנו מספרי רכב, הם לא הסתירו כלום, כל רהט מפוצצת במצלמות. איך המשטרה לא פועלת? מחכים שנמות?" עם זאת, האדם שבהא זיהה כתוקף אמר שהיה במקום אחר באותה העת, והמשטרה אימתה את האליבי שלו באמצעות מצלמות.

המשטרה עצרה את השכן בשבוע שעבר בחשד למעורבות בירי בבהא, לאחר פניית "הארץ" בעניין, כשביקש להגיש תלונה על תקיפתו בידי משפחת אלדדא. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשבעה ימים, אך בית המשפט שחרר אותו למעצר בית. בדבריה כתבה השופטת כי יש חשד שתלונות שהוגשו נגדו בעבר אינן מהימנות. מהמשטרה נמסר כי "האירוע ממשיך להיחקר תוך ביצוע כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

בזמן שנעצרו חייו של בהא, החליטו בני המשפחה לשכור למומן דירת מסתור ביישוב יהודי. "הוא רק עובד וחוזר לדירה שלו", מספר אהדאם, וממשיך ואומר כי המשפחה שוקלת לעזוב את כסייפה. בין לבין, הם ממעטים לצאת מביתם ומחסירים ימי עבודה. "אני עלול אפילו לאבד את עבודתי בקרוב בגלל ימי החופש הרבים שאני לוקח", אומר אהדאם, ומוסיף: "קשה לשקף לחברה היהודית את הבעיה שאנחנו נמצאים בה, אני לא יכול לשתף בעבודה בכל דבר. הם לא מבינים את המציאות שבה אני חי. זה לא פשוט".

2024-05-07T03:14:36Z dg43tfdfdgfd