אחרי שמונה שנות שלטון שמרני, פולין מגלה כמה קשה להחזיר את הדמוקרטיה למדינה

אחרי שמונה שנות שלטון שמרני, פולין מגלה כמה קשה להחזיר את הדמוקרטיה למדינה

הנשיא דודה, החבר במפלגת השלטון הקודמת, ו"השופטים החדשים" שהיא מינתה תוקעים מקלות בגלגליה של הקואליציה שנכנסה לתפקידה בתחילת השנה. הבחירות לנשיאות שייערכו ב-2025 צפויות להיות מבחן חשוב ליכולתה של הממשלה לשלוט

April 29th, 15PM April 29th, 18PM

כשפעילים ישראלים, הונגרים ופולנים למען דמוקרטיה התכנסו באוקטובר אשתקד בבריסל, לרגל הקמת רשת הפעולה האזרחית החדשה שלהם DemoCrisis, פולין היתה על סף בחירות שנועדו לקבוע את עתידה. אזרחי המדינה עמדו לבחור בין ארבע שנים נוספות של שלטון ימני פופוליסטי בראשות מפלגת "חוק וצדק" ובשותפות אפשרית עם מפלגת הקונפדרציה הימנית קיצונית, ובין שובו לשלטון של דונלד טוסק, לשעבר ראש הממשלה ונשיא המועצה האירופית.

מאז עלייתה לשלטון בעקבות ניצחונה בבחירות ב-2015, עשתה מפלגת "חוק וצדק" (PiS) את כל המאמצים האפשריים להשפיע על המוסדות הממלכתיים בפולין, ובכלל זה השתלטות על ערוצי השידור הציבוריים ומערכת המשפט, ותוך כדי כך פתחה במלחמה משפטית ופיננסית נגד האיחוד האירופי. סדר היום השמרני של המפלגה השפיע לרעה על זכויות הנשים והלהט"בים במדינה, והשמרנים טענו פעמים רבות כי "האידאולוגיה הלהט"בית המיובאת" מסכנת את העם הפולני. יותר ממאה עיריות ומועצות מקומיות כוננו אזורים "חופשיים מלהט"בים".

ב-15 באוקטובר, לאחר מערכת הבחירות שנחשבה למלוכלכת ביותר בהיסטוריה של פולין שלאחר הקומוניזם, עבר השלטון לקואליציה האופוזיציונית, במידה רבה הודות לשיעור ההצבעה הגבוה של הנשים והלהט"בים. "הקואליציה האזרחית" הליברלית של טוסק, מפלגת הימין־מרכז "הדרך השלישית" ומפלגות השמאל הליברליות־סוציאליסטיות, קיבלו יחד 53.7% מכלל הקולות, ואלו הספיקו לזכייה ברוב המושבים בבית התחתון של הפרלמנט, ה"סֵיְים".

הנשיא אנדז'יי דודה ממפלגת "חוק וצדק" שהובסה, עיכב את הקמת הממשלה החדשה ככל יכולתו, אך בסופו של דבר אישר ב-11 בדצמבר את בחירתו של טוסק לתפקיד ראש הממשלה. הקבינט החדש הושבע יומיים אחר כך.

טוסק הכריז על סדר יום שאפתני: מאה יוזמות חקיקה שיקודמו במאה הימים הראשונים של ממשלתו. אלו כללו ליברליזציה של חוקי ההפלות במדינה, השבת הסבסוד הממשלתי לטיפולי הפריה חוץ־גופית, הפסקת סוגים מסוימים של סבסוד לארגוני דת, רפורמת מס, והגדלת הקצבאות והפנסיות.

לפני כשבועיים ערך ארגון DemoCrisis כנס בוורשה, בירת פולין, בנושא "דמוקרטיזציה מחדש" של המדינה לאחר שמונה שנים של התדרדרות בכיוון ההפוך. "אנחנו חושבים שפולין תהיה שיעור לאירופה", אמר חבר מועצת המנהלים של DemoCrisis, מיכאל ווריקייביץ'. הוא כינה את הבחירות בשנה שעברה "הצלחה מרהיבה לדמוקרטיה ולשלטון החוק", וכיוון בדבריו גם לפעילותם של ארגוני זכויות האזרח.

אך ביטול כל השינויים שקידמה מפלגת "חוק וצדק" בעשור האחרון, מתגלה כאתגר כבד משקל. מאמציה של הקואליציה הנוכחית עוכבו בשל חילוקי דעות שהתגלעו בין מפלגות מכל מיני קצוות של הקשת הפוליטית. המפלגות מתמודדות גם עם בעיה מתמטית: יש להן רק רוב רגיל בסֵיְים ולא תמיכה של שלוש־חמישיות מהמושבים, הדרושה כדי לעקוף את זכות הווטו של הנשיא. בית המשפט העליון בפולין עודנו גדוש בשופטים שמינתה מפלגת "חוק וצדק", והקדנציה השנייה והאחרונה של הנשיא דודה מסתיימת רק בשנה הבאה.

לדברי ג'אקוב קוציאן, מהתנועה הפרו־דמוקרטית Akcja Demokracja, "הקואליציה עובדת ושינתה הרבה דברים בתחומים שקל יותר לשנות", כגון חינוך, רווחה ומינויים למוסדות המדינה. "זה לא שהקואליציה לא עושה כלום". ואולם הוא הודה כי ההבטחה לקדם הרבה מאוד תחומים במאה הימים הראשונים של הממשלה — גרמה לתסכול מסוים אצל תומכיה.

מאז הבחירות באוקטובר, השינויים הבולטים ביותר נעשו ברשת השידור הציבורית של פולין ובטלוויזיה הפולנית, וכן ברדיו הפולני ובלשכת העיתונות הפולנית. לדברי ירוסלב ולודרצ'יק, עיתונאי פולני החבר במועצת המנהלים של ארגון העיתונות הבלתי תלוי "פולסקה", מפלגת "חוק וצדק" השקיעה רבות בטלוויזיה הפולנית, וגרמה לה שתאמץ בהדרגה מדיניות עורכים וסיקור שהם "מניפולציה ותעמולה טהורה".

העיתונאים בפולין "אסירי תודה לפוליטיקאים על שעצרו את השנאה והתעמולה שהיו באוויר תחת 'חוק וצדק'", אמר ולודרצ'יק, אך הוסיף כי הם אינם מרוצים מהשינויים שנעשו מטעם הממשלה החדשה, "משום שאלה לא השינויים שציפינו להם".

ב-19 בדצמבר פיטר שר התרבות ברטלומיי סינקייביץ' את מנכ"לי התוכן וחברי מועצות הפיקוח של הטלוויזיה הפולנית, הרדיו הפולני וסוכנות העיתונות הפולנית, ומינה חדשים תחתם. מהדורת חדשות הלילה של הטלוויזיה הפולנית הוחלפה בתוכנית חדשה, "19:30", ולטענת ולודרצ'יק "היא פרו־ממשלתית, (מתעלמת) מנושאים שאינם נוחים לקואליציה ומקדמת נרטיבים ממשלתיים. זה לא נראה כמו עיתונות עצמאית".

סינקייביץ' גם סגר שלושה גופי תקשורת נוספים, בהחלטה שנבעה בחלקה ממניעים כלכליים. השידור הציבורי מסובסד בדמי אגרה, אך מכיוון שכה מעט משפחות פולניות מקפידות לשלם אותה, הפעלתו מחייבת סבסוד ממשלתי. בסוף דצמבר הטיל הנשיא דודה וטו על הצעת חוק שכללה את התקציבים הללו.

ולודרצ'יק הוסיף כי סגירת סוכנויות ממשלתיות היא "הפתרון החוקי היחיד" שיאפשר לממשלה החדשה לעקוף את סמכותן של זרועות ממשלה גדושות פוליטיזציה, שהקימה מפלגת "חוק וצדק" — בהן למשל המועצה הלאומית לתקשורת. הוא מאמין שהקואליציה תנסה לקדם שינויי חקיקה נוספים במחצית השנייה של 2024, ושהם כנראה יכללו שקיפות ופתיחות בהליכי מינויים ציבוריים; אך הוא תוהה בנוגע למידת רצונה של הקואליציה החדשה בשידור ציבורי עצמאי וחסר פניות.

ולודרצ'יק מסכם ואומר כי רשות השידור הציבורי בפולין צריכה תהליך של שיקום מהפוליטיזציה ("דה־פוליטיזציה") ותקצוב מובטח. כרגע אין לה אף אחד מהם, ובלעדיהם, "התקשורת הציבורית תמיד תהיה תלויה בפוליטיקאים", הזהיר.

דילמת הנאו־שופטים

המאמצים להחזרת הסיקור המאוזן בשידור הציבורי יארכו זמן רב, אך ביטול שליטתה של מפלגת "חוק וצדק" במערכת המשפט יארך זמן רב אף יותר. בכל הזירות — מבית המשפט העליון, בית הדין החוקתי והלאה — המערכת משובצת במה שפעילים בשטח מכנים "נאו־שופטים": משפטנים שמינתה מאז 2015 "מועצה לאומית למשפט" הנשלטת בידי הקואליציה הישנה. ווריקייביץ' מ־DemoCrisis הוא גם אחד ממייסדיו של Free Courts Foundation, ארגון המקדם את החזרת העצמאות למערכת המשפט בפולין. הוא מעריך כי בפולין כולה יש כ-2,500 נאו־שופטים.

"יהיה קשה מאוד להחזיר את שלטון החוק בפולין", הוסיף ווריקייביץ', וציין כי בעיה עיקרית היא זכות הווטו הנשיאותית של דודה. לדבריו, הנשיא "הכריז בגלוי שהוא יטיל וטו על כל חקיקה שתשנה את מערכת המשפט שעיצבה מפלגת 'חוק וצדק'. הוא בעצמו היה שותף פעיל מאוד בייסוד המערכת הזאת."

כשדודה חוסם את הדרך, זה יהיה בלתי אפשרי לפתוח מחדש את המועמדות בכל מינויי הנאו־שופטים של "חוק וצדק". זה גם אינו בר־השגה, כי נכון לעכשיו, הקואליציה אינה מצליחה להסכים ולהחליט מה לעשות בהם.

"מפלגת הדרך השלישית חושבת שסילוקם של כל הנאו־שופטים יהיה הרסני למערכת המשפט", אמר הפעיל הפרו־דמוקרטי קוציאן, לכן המפלגה מעדיפה גישה זהירה יותר. אך הקואליציה האזרחית ומפלגות השמאל מאמינות שכל מינוי של נאו־שופט צריך להיות כפוף להליך מינוי מחדש בסמכותה של מועצה לאומית למשפט שתהיה משוקמת ועצמאית. בזמן שהממשלה מנסה לפתור את זה, שר המשפטים והתובע הציבורי אדם בודנאר הצליח ליישם כמה שינויים בכיוון של השבת שלטון החוק.

"כל מערכת הדיכוי של שופטים פולנים נעצרה", אמר ווריקייביץ', וציין כי שר המשפטים "מנקה" את ועדת הביקורת של בית המשפט העליון שהקימה מפלגת "חוק וצדק", ואף ביטל את ההליכים המשמעתיים שהוועדה פתחה בהם נגד שופטים. בודנאר הצליח גם לפטר נשיאים של בתי משפט שמונו מטעם הקואליציה הקודמת.

שינויים אלו לא נעלמו מעיני מנהיגות האיחוד האירופי בבריסל. בסוף פברואר שחרר האיחוד כ-6.7 מיליארד דולר מתוך סך של 146 מיליארד דולר (כ-137 מיליארד יורו) מתקציבי האיחוד המיועדים לפולין, שנעצרו בשל המחלוקת בין בריסל לוורשה על עצמאות שיפוטית.

השבת שלטון החוק בפולין קשורה למאבק על זכויות רבייה, אמר מתאוש ביזונסקי, רכז הסברה בינלאומי ועורך דין בקרן לנשים ותכנון משפחה. בשנת 2021 העביר בית הדין לחוקה פסיקה שביטלה את ההחרגה שניתנה בשנת 1993 לאיסור ההפלות בפולין, ושאפשרה הפסקת היריון במקרים של ליקוי מולד בעובר. ההחלטה הגבילה את ההיתר להפלה לשני מצבים: מקרים שבהם נשקפת סכנה לחייה או לבריאותה של האישה או האדם שהרו, או אם ההיריון הוא תוצאה של אונס או גילוי עריות.

המצב בפולין לכל מי שבהיריון "החמיר באופן ניכר" תחת שלטון "חוק וצדק", אמר ביזונסקי, וציין כי שש נשים מתו בין 2021 ל-2023 עקב סיבוכי היריון, במצבים שבהם פסיקת בית הדין לחוקה מנעה מהרופאים לבצע הפלה. אחרים הועמדו לדין בגין סיוע להפלה, עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר. במרץ 2023 נידונה האקטיביסטית יוסטינה ווידרז'ינסקה לשמונה חודשי שירות ציבורי על כך שעזרה לאישה לקבל גישה לתרופות הגורמות להפלה.

בהמשך הדרך, הקואליציה האזרחית של טוסק שואפת גם לבטל את איסור ההפלות בפולין ולהתיר הפלה לפי רצון האם במהלך 12 השבועות הראשונים להיריון — וגם לאפשר זאת בשליש השני, אם כי בנסיבות מסוימות בלבד. שינוי כזה ישווה את חוק ההפלות הפולני למצב במדינות אחרות באירופה. לעומת זאת, מפלגת "הדרך השלישית" השמרנית יותר מעדיפה לחזור לסטטוס קוו שלפני 2021, עם מה שביזונסקי כינה "שיפורים מינוריים" — הצעה נגדית שהוא תיאר כ"בלתי מספקת", לא בעיני הקרן לנשים ולתכנון משפחה ולא לנשים ברחבי פולין. ובכל זאת, גם אם מפלגות הקואליציה היו משיגות הסכמה, הסבירות היא שכל הצעת חוק המקדמת חופש הפלות תיתקל בווטו של הנשיא דודה.

"הנשים כועסות מאוד על הממשלה"

בדומה לרפורמות המשפטיות שהקואליציה מקדמת, היא נאלצת להשתמש בסמכות השרים אפילו לצורך שיפורים קלים בענייני בריאות האישה. ביזונסקי אמר כי משרד הבריאות עובד עם ארגוני חברה אזרחית כמו זה שלו על תיקון כללים ותקנות מסוימים, בהם גישה פשוטה יותר לגלולת "הבוקר שאחרי" בבתי מרקחת. הוא הביע תקווה כי חוק ההפלות ישונה לפני סיום הקדנציה של הממשלה ב-2027. אבל כדי שייעשה שינוי מהותי בתחום זכויות הנשים, הלהט"ב והחלת שלטון החוק, יהיה צורך בנשיא פחות ימני. הדבר עשוי לקרות, משום שהבחירות הבאות לנשיאות אמורות להתקיים עד 18 במאי 2025.

הבחירות הללו יציינו את סיומו של מחזור מערכות בחירות שהחל עם הבחירות לפרלמנט באוקטובר 2023. בחודש זה ילכו הפולנים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות: בסיבוב הראשון שהיה ב-7 באפריל זכתה מפלגת "חוק וצדק" במספר הקולות הרב ביותר מקרב כל המפלגות, ואילו הקואליציה זכתה ברוב אצל 11 מתוך 16 האספות האזוריות של פולין. ב-9 ביוני, פולין תבחר ב-53 נציגיה לפרלמנט האירופי, ולפי הסקרים האחרונים מפלגת הקואליציה האזרחית (Civic Coalition) של טוסק צפויה לזכות בתמיכה הרבה ביותר.

קוציאן מ־Akcja Demokracja ראה בבחירות לרשויות המקומיות סימן לקיטוב של פולין, ועדות לאכזבה ציבורית מסוימת מהקואליציה, שניכרה בירידה בשיעור ההצבעה בקרב נשים ומצביעים צעירים יותר. ביזונסקי אמר כי "הנשים כועסות מאוד על הממשלה", והוסיף כי הדיון על הפלות נדחה ממרץ עד לאחר הבחירות המקומיות.

רדוסלאב מרקובסקי, פרופ' למדעי המדינה באקדמיה הפולנית למדעים ומנהל המרכז לחקר הדמוקרטיה בבית הספר למדעי החברה והרוח בוורשה, אינו ממהר לקפוץ למסקנות. לדבריו, שיעור ההצבעה צנח באפריל בחברה הפולנית כולה, וירד לשיעור של 51.9%. הבחירות לפרלמנט באוקטובר, שבהן טיפס שיעור ההצבעה ל-74.4%, היו מקרה חריג. אדישות הבוחרים היא תסמונת ניכרת בפולין מאז כוננה דמוקרטיה במדינה בעקבות קריסת הקומוניזם ב-1989.

ווריקייביץ' אינו מופתע מהאירועים האחרונים. "הייתי מודע לחלוטין לקושי ולמורכבות של תהליך החזרת שלטון החוק בפולין", אמר. "הייתי בקרב הזה בשמונה השנים האחרונות ואני לגמרי יודע עד כמה השתרשה המערכת הקיימת". ובכל זאת, הוא יכול לשמוח על הכיוון הכללי של ממשל טוסק. "הם הולכים בדרך הנכונה לקראת החזרת הדמוקרטיה לפולין", סיכם.

2024-04-29T12:20:29Z dg43tfdfdgfd