אנחת רווחה? החקלאים יפוצו ב-150 מיליון שקלים על נזקי החורף

קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, תפצה את החקלאים בישראל בלמעלה מ-150 מיליון שקלים, בשל נזקים לגידולים חקלאיים בחורף. מסיכום נתוני החורף שנערך בקנט עולה כי החברה תפצה את החקלאים, בעקבות נזקי החורף שנגרמו בחודשים דצמבר 2023 עד אפריל 2024.

גורם מדיני לרויטרס: "הצעת חמאס אינה מתקבלת על הדעת"

בקרן ציינו, כי סכום הפיצוי השנה נמוך במעט מזה ששולם לחקלאים עבור נזקי החורף הקודם. זאת, מאחר והיקף השטחים שבהם בוצעה שתילה בחורף האחרון בהם ירקות חממה, בעיקר עגבניות וגידולים בשטחים פתוחים כמו גזר, תפוחי אדמה, בצל ושטחי פלחה, היה נמוך ביחס לשנים קודמות.

ההערכות הן שחוסר האפשרות של חקלאים לגשת לשדות, בצפון ובדרום, כתוצאה מהמלחמה, הביא לירידה בשתילות. בקנט מציינים עוד, כי הגידול בהיקף הנזקים בחורף נמצא בעליה מתמדת, כאשר בחורף 2021/22 שולמו למגדלים כ-140 מיליון שקלים ובחורף 2020/21 הם פוצו בכ-130 מיליון שקלים.

בקנט סיכמו, כי חורף 2023/24 התאפיין במזג אוויר חם שפקד את אזורנו עד חודש דצמבר. 

התארכות עונת הסתיו המלווה בטמפ' גבוהה הביאה לנזק משמעותי, בעיקר לגידולי הירקות, שמיועדים לגידול בחודשי החורף הקרים יותר ואף השפיעה על כניסתם של מטעים נשירים לתרדמת חורף החיונית למתן יבול בעונת 2024.

בהמשך החורף, החל מאמצע חודש ינואר 2024, ירדו כמויות משקעים חריגות ביותר ברוב חלקי הארץ מצפון לקו קריית גת. משקעים אלו נמשכו כחודש וחצי והסבו נזקים כבדים לגידולי ירקות ופלחה, לחממות ולצמחי נוי וכן להצפות נרחבות של שטחי גידול. 

גשמים אלו לא נחשבים גשמי ברכה, שכן מדובר בכמויות גשם של מאות מ"מ בטווח זמן קצר מאוד, שאין כל אפשרות לנקז אותם בשטחי הגידול ולכן עוצמתם מסבה נזקים קשים. "גשם בעיתו" אינה סיסמא אלא צורך חיוני לגידולים חקלאיים, וגשמים כה רבים שלא נראו כאן בעבר מהווים מכה קשה לחקלאים. 

לצד גשמי החורף,  בדרום הארץ (הנגב הדרומי ובאזורים שמדרום לבית קמה) סבלו שטחי החיטה מבצורת. באזור צאלים, למשל, ירדו במהלך החורף  כ- 50 מ"מ גשם בלבד. בשל כך, למעלה מ-100 אלף דונם של גידולי חיטה אבדו, כמעט לחלוטין. 

החורף הסתיים באירועי חום כבד שהגיעו השנה מוקדם מהרגיל, במהלך חד הפסח, ונשברו עם אירועי ברד קיצוניים. אירועים כאלו בתקופת הפריחה של מטעי הנשירים, סיום קטיף האבוקדו וקציר השחת, מסבים נזקים קשים של עשרות מיליוני שקלים לגידולים, כאשר למגדלים אין יכולת להתגונן מפניהם. 

מנתוני קנט עולה כי למרות הגידול הכולל בהיקף הפיצויים לעומת החורפים האחרונים, מספר הדיווחים על הנזקים היה דווקא נמוך יותר ועמד על כ-3,200 דיווחים שהתקבלו מהמגדלים. זאת, לעומת כ-4,700 דיווחים בחורף הקודם. בקנט אומרים כי עובדה זו ממחישה את השלכות משבר האקלים: האירועים הקיצוניים הופכים לממוקדים ועוצמתיים יותר, כאשר כל אירוע חריג גורם להיקף נזקים גדול יותר.

על פי נתוני קנט, את עיקר נזקי מזג האוויר בחורף האחרון, כ-41 מיליון שקלים, ספגו מגדלי הפלחה. את מגדלי הירקות, בכללם מגדלי הפלפל, השום, הבצל והתבלינים, תפצה קנט בכ-34 מיליון שקלים. את מגדלי הפירות, בכללם מגדלי המשמש, השקד, האגס ועוד, תפצה הקרן בכ-25 מיליון שקלים.

נזקים משמעותיים נוספים נגרמו במהלך החורף למגדלי ההדרים (כעשרה מיליון שקלים), האבוקדו (כשישה מיליון שקלים) ובתי הצמיחה (למעלה משני מיליון שקלים). נזקים כבדים נרשמו גם לגידולי בעלי החיים, כתוצאה מהתפרצות מחלות שונות. את בעלי הלולים תפצה קנט בכ-20 מיליון שקלים ואת מגדלי הבקר בכשישה מיליוני שקלים. 

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, השילוב של הגידול המתמיד בהיקף הנזקים, ביחד עם השלכות ולקחי מלחמת "חרבות ברזל", מחייב את הממשלה להעניק פתרונות מערכתיים כוללים לתחום החקלאות, ובראשם הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים באמצעות סבסוד הביטוח. 

"אחד הלקחים המשמעותיים של המלחמה, כפי שראינו בהתנהלות הטורקית שהטילה חרם על ייצוא סחורות קריטיות לישראל, הוא שאסור לישראל להסתמך על ייבוא מחו"ל", הוא התריע – "בטח לא כשמדובר בתחום המזון הטרי, הפירות והירקות".

2024-05-07T10:33:23Z dg43tfdfdgfd